<h1>שבלי הלקט הקצר דין כבד סימן י"ב</h1>
<h2>דף קח.</h2>
זה השיב רבינו יצחק מן הכבד ששאלת, על עשרה תרנגולין שנתבשלו כאחת ביורה, והוציאום ובשלו עוד אחרים באותה קיפה עצמה, ועוד בשלו אחרים עד ששים ויותר מששים, אילו לאחר אילו, ולבסוף נמצא כבד דבוק באחת מהן, ואין ידוע אם בראשונות אם באחרונות, אם נתערבו כולן אסורות, כדאמרינן בחולין, טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר, החתיכה עצמה נעשית נבילה, ואוסרת כל החתיכות, בזמן שאין שם ששים חתיכות. אף כאן, כי נמצא כבד דבוק באחת מהן, היא עצמה נעשית נבילה, ואוסרת כל הראשונים והקיפה נעשית הכל נבילה, לפיכך, בין הראשונים בין האחרונים כולן אסורין, ואין הקיפה מצרפתן שיהא האיסור בטל בשישים, לפי שהקיפה עצמה נעשית נבילה כשבשלו בה הראשונים. וכן דינו של כבד, אם הוא מחובר בעוף ונתבשל, העוף עצמו נעשה נבילה, ואוסר כל החתיכות כולן אם אין שם שישים כנגד העוף, לפי שהעוף עצמו יש לשער בששים ולא הכבד, מאחר שהוא דבוק בעוף. ואם הוא תלוש, שיעורו של כבד עצמו בששים. ואם צלאו במחובר לעוף מותר, מבחוץ ירכיו ואגפיו על פני כולן מותרין באכילה, וקולף הכבד מבפנים על כל סביביו וזורקו, והשאר כשר. דקיימא לן, כבד מידב דייב, כדאמרינן [קי"א ע"א] בכבדא עלוי בישרא, דיעבד אין לכתחילה לא, ויש מחמירין בדבר, ודברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור, אי אתה רשאי להתירן בפניהם [פסחים נ' ע"ב], כדי שלא יבואו לידי קלקול. וכל שכן בדבר זה דהואיל ויש מחמירין בו, שמצוה להחמיר לגדור גדר ולעשות סייג לדבר. ובין כך, אם מלאוהו ביצים מבפנים עם בשר ושומן כמו שעושין בימים טובים, אפילו כבד תלוש מגוף העוף ודאי אסור, וגם העוף נעשה נבילה. [שבלי הלקט דין כבד סימן י"ד]. תרנגולת שנתבשלה ונמצא כבד דבוק בה, מעשה היה. והשיב רבינו יצחק, על מה ששאלת, עשרה תרנגולים שנתבשלו כאחד ביורה, והוציאם ובשלו אחרים באותה קיפה עצמה, ועוד בשלו אח"כ עד ששים ויותר מששים, אלו לאחר אלו, לבסוף נמצא כבד דבוק באחת מהן, ואין ידוע אם האחרונות אם הראשונות, ונתערבו, כולם אסורים, כדאמרינן בחולין, טיפת דם שנפלה על חתיכת בשר, החתיכה עצמה נעשית נבילה, ואוסרת כל החתיכות בזמן שלא נמצא שם ששים חתיכות, אף כאן כשנמצא הכבד דבוק באחת מהן, היא עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל הראשונים והקיפה נעשה הכל נבילה. לפיכך, בין הראשונים בין האחרונים כולם אסורין, ואין הקיפה מצרפתן שיהא האיסור בטל בששים לפי שהקיפה עצמה נעשית נבילה כשבשלו בה הראשונים. וכן דינו של כבד, אם הוא מחובר בעוף ונתבשל, העוף עצמו נעשה נבלה ואוסר כל החתיכות כולן אם אין שם ששים כנגד העוף. ואם הוא תלוש, כנגד שעורו של עוף עצמו לבד בששים. ואם צלה הכבד מחובר לעוף, כל שבחוץ מותר וירכיו ואגפיו על פני כולו מותרין באכילה, וקולף הכבד מבפנים על כל סביביו וזורקו והשאר כשר. דקיימא לן, כבד מידב דאיב, וכדאמרינן בכבדא עלוי בשרא, דיעבד אין לכתחילה לא. ויש מחמירים בדבר. ודברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתירה בפניהם, כדי שלא יבואו לידי קלקול, כ"ש בדבר זה דהואיל ויש מחמירין בו שמצוה להחמיר ולגדור גדר ולעשות סיג לדבר. ובין כך, אם מילאהו ביצים מבפנים עם בשר ושמן כמו שעושין בימים טובים אפילו כבד תלוש מגוף העוף ודאי אסור, וגם העוף נעשה נבילה.
